<h1>שערי שחיטה ובדיקה לרבינו שמואל בן חפני גאון</h1>
<h2>דף כד:</h2>
ואחרי זאת נבאר אמי שיש גדיים או טליים או תרנגולות או אוזות ואבד אחד מהם וחזר ומצא את הגדי או את הטלה שחוטה כדרכה בלי פסולת בין שמצאו בשוק או באשפה בין בכל מקום אפי' לחוץ לביתו מותר באכילה, שיש לומ' יהודי גנבו וטבחו ומשום כדי שלא יתחייב לו בתשלומי כפל ובתשלומי ד' וה' והלך והטילו בשוק או באשפה או בחצירו לצאת ידי גניבתו או שמא היתה בהמה של חבירו רועה בשדהו והלך ושחטה והניחה כשהיא שחוטה ואין רואה או שהיתה תרנגולת של חבירו מפסדתו והלך ושחטה והיטילה לשוק או לאשפה ואין רואה הואיל ומכיר שהיתה שלו ומצאה שחוטה כדרכה מותר באכילה, שכן מפורש בתלמוד [ב"מ כ"ד ע"ב] ר' חנינא מצא גדי שחוט בין טבירייא לציפורי והתירו לו.
